#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט. א אלו דברים נאמרו על דינים שאינם כראוי (פורענות, שכינה, בטלי, מטה רשעים, כי כפיכם נגאולו)?	"אם ראיתה דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדיני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דיני ישראל דכתיב &quot;שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט וכו' לכן בגללכם ציון שדה וגומר&quot;<p dir=""rtl"">אין הקב&quot;ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל שנאמר &quot;ואשיבה ידי עליך וכו' ואשיבה שופטיך כבראשונה וכו'</p><p dir=""rtl"">אמר עולא אין ירושלים נפדת אלא בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי.</p><p dir=""rtl"">מאי דכתיב &quot;שבר ה' מטה רשעים&quot; אלו דיינים שנעשו מקל לחזניהם &quot;שבט מושלים&quot; ת&quot;ח שבמשפחות הדינים וי&quot;א ת&quot;ח שמלמדים הלכות ציבור לדיני בור.</p><p dir=""rtl"">&quot;כי כפיכם נגאלו בדם' אלו הדינים, 'ואצבעותיכם בעון' סופרי הדינים, 'שפתותיכם דברו שקר' עורכי הדינים, 'לשונכם עולה תהגה&quot; בעלי דינים.</p>"	שבת קלט.		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט. ב 'שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה מהו, כשותא בכרמא מהו, מת בי''ט מהו' מה הדין מעיקר הדין, ומה ענו להם?	"כילה - יש להתיר כרמי בר יחזקאל אם כרוך עליה חוט או משיחה. אבל שלח להם לעולם אסור מפני שאינם בני תורה.<p dir=""rtl"">כשותא בכרמא - ר&quot;ט אומר אינו כלאים בכרם וחכמים אומרים כלאים, וקימ&quot;ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו&quot;ל. אבל הוא שלח להם לאסור מפני שאינן בני תורה. [רב הכריז שמותר, רב עמרם חסידא מנגיד עליה, רב משרשיא הביא פרוטה לקטן גוי שיזרע, ולא לקטן ישראל דאתי למסרך, ולא לגוי גדול דאתי לאחלופי בישראל.]</p><p dir=""rtl"">מת ביו&quot;ט - מעיקר הדין אמר רבא ביו&quot;ט ראשון יתעסקו בו עממים ביו&quot;ט שני יתעסקו ישראלים ואפי’ ביו&quot;ט שני של ר&quot;ה, אבל להם אסרו כלל אפי’ ע&quot;י גוים, מפני שאינם בני תורה.</p>"	שבת קלט.		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט: א האם מותר להתעטף בכילה וכסכסיה ולצאת לרה&quot;ר, טלית שאינה מצויצת, ומאי שנא?	"בכילה וכסכסיה רב חמא בר גוריא התיר. בטלית שאינה מצויצת אמר רב הונא שחיב חטאת.<p dir=""rtl"">ציצית לגבי טלית חשוב ולא מתבטל כסכסים לגבי כילה אינן חשובים ומתבטלים.</p>"	שבת קלט:		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלט: ב האם מערים אדם על המשמרת ביו&quot;ט לתלות בה רמונים ובסוף תולה שמרים, להערים בהטלת שיכר לצורך המועד ובאמת אינו צריך לו למועד, ומאי שנא?<p dir=""rtl"">[אלו ב' דברים התירו בסוגיתנו לצורבא מרבנן להערים בדרבנן?]</p>"	"להערים על המשמרת מותר ובלבד שיתלה בה רמונים. להטיל שיכר מערים ושותה מהישן, ואינו צריך לשתות כלל מהחדש. <p dir=""rtl"">בשיכר כיון שלא מוכחא מילתא אינו צריך לשתות, מה שאין כן במשמרת שמוכחא מילתא צריך לתלות רימונים.</p><p dir=""rtl"">[התירו לצורבא מרבנן לשקול ברא דתומא ומניח בברזא ואומר שמתכוין להצניע, עולה לספינה ונרדם ועובר לצד השני ומסייר פירותיו ואומר שרוצה לישון. מפני שזה הערמה בדרבנן וצורבא מרבנן לא יבוא לעשות בתחילה.]</p>"	שבת קלט:		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט: ג האם מותר לתת יין ומים צלולים, יין עם שמרים, ע&quot;ג משמרת בשבת?	"מים ויין צלולים - זעירי התיר.<p dir=""rtl"">עם שמרים - רשב&quot;ג התיר, הינו רק בין הגיתות שהדרך לשתותם כך.</p><p dir=""rtl"">[יין עכור לגמרי עם הרבה שמרים - ר&quot;א התיר וחכמים אסרו.]</p>"	שבת קלט:		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט: ד 'מסננים את היין בסודרים ובכפיפה מצרית' אלו תנאים נאמרו בזה?	"ייין בסודרים - בלבד שלא יעשה גומא.<p dir=""rtl"">כפיפה מצרית - שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח.</p>"	שבת קלט:		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט: ה האי פרונקא (בגד ששוטחים על גיגית יין לכסותה) האם מותר לפרסה בשבת (משום אהל)?	אמר רב על כל הגיגית - אסור, על חצי - מותר.	שבת קלט:		כ
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלט: ו האם מותר להדק צינייתא בפומא דכוזני דחביתא (לשים קשים לסנן את מה שיוצא מכלי קטן שמוציאים ע&quot;י יין מהחבית)?<p dir=""rtl"">לשפות מכלי לכלי ונשאר הפסולת בשולי הכלי?</p>"	"להדק צינייתא - אסור.<p dir=""rtl"">לשפות - סתם בנ&quot;א אסור להם, דאיכא ניצוצות ובורר בהם, אבל לבני רב פפא וכד' שאינם מקפידים על היין שנשאר שם, מותר.</p>"	שבת קלט:		כ
